חוברת שמחה

והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקבה שנאמר (דברי הימים א,טו) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו" (חגיגה ה, ע"ב)

כולנו מכירים את העצב מקרוב, אין כמעט יום שאנחנו לא פוגשים אותו, ישירות או בעקיפין. ישנם אירועים מעציבים, התקשורת מייבאת 'עבורנו' אסונות מכל העולם, התרגזויות ועלבונות יומיומיים מעכירים את רוחנו, וגרוע מכל אלה: לפעמים, ללא סיבה גלויה לעין, משתלט עלינו מצב רוח ירוד, 'נופל עלינו' והורס לנו את היום.

מאיפה העצב מגיע? מה הוא עושה לנו והאם אפשר לשלוט על מצב הרוח?

תורת החסידות מלמדת אותנו לזהות את העצב כהתגלמות של רוע. העצב הוא לא עוד אחד מהרגשות הבריאים המרכיבים את אישיותנו אלא הוא בא כוחו של יצר הרע! לאור זיהוי זה אנו נקראים לא להיכנע לו בשום אופן. מחקרים רבים אומרים כי דיכאון היא מחלת הנפש מספר אחת בעולם. השמחה היא התרופה לגדולה שבמחלות הנפש, והשמחה היא הרגש הטבעי והבריא ביותר של הנפש.

השמחה איננה תוספת מצב-רוח למעוניינים, אלא מרכיב מהותי ועמוק בחיים יהודיים בריאים ובעבודת השם. וכך כותב הרמב"ם ב'משנה תורה':

הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח אָדָם בַּעֲשִׂיַּית הַמִּצְווֹת וּבְאַהֲבַת הָאֵל שֶׁצִּיוָּוה בָּהֶן, עֲבוֹדָה גְדוֹלָה הִיא; וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ, רָאוּי לְהִיפָּרַע מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיך, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב (דברים כח, מז)" (הלכות לולב, פרק ח הלכה טו).

מדברי הרמב"ם עולה, כי הקללות הנוראות המוזכרות בסוף ספר דברים, אינם תלויות רק באי-שמירת המצוות ועזיבת דרכי ה', אלא בכך שלא עובדים את ה' בשמחה ובטוב לבב! השמחה איננה רק אפשרות או זכות, אלא היא דבר הכרחי בעבודת ה' והיא 'עבודה גדולה'.

החוברת שלפניכם עוסקת ב'עבודה הגדולה' של השמחה – מתוך משנתה של תורת החסידות. החוברת מחולקת לארבעה פרקים, ובכל פרק תתי נושאים.

1 הפרק הפותח, 'המפתח להצלחה', עוסק בהשפעה העצומה של השמחה על עבודת ה' ועל חיינו בכלל.

2 הפרק השני, 'פשוט עושים את זה', מלמד אותנו על כך שהשמחה היא דבר הנתון בידינו, ועל הדרכים השונות שיש בידינו לגלות אותה.

3 הפרק השלישי, 'לשמוח במשבר', דן בהתמודדות עם בעיות בגוף ובנפש המקשות על השמחה.

4 הפרק האחרון, 'מועדים לשמחה', מבאר את מהות השמחה במועדים ובחודש אדר וחג הפורים.

שנזכה לשמוח באמת, ובזכות הלימוד והשמחה, ישמח ה' בנו – "ישמח ישראל בעושיו" ו"ישמח ה' במעשיו"!